אמפטיגו (גלדת) בילדים - איך מטפלים בצורה טבעית ויעילה

הילד חזר מהגן עם פצעים אדומים סביב הפה? ייתכן שמדובר באמפטיגו, זיהום עור שכיח ומדבק. 

הבשורה הטובה: עם זיהוי מוקדם וטיפול נכון, ניתן לקצר משמעותית את מהלך המחלה, גם בעזרת תמיכה טבעית.

אמפטיגו, תופעה המוכרת גם בשם גלדת, היא אחד מזיהומי העור השכיחים ביותר בקרב פעוטות וילדים. הגורמים לה הם שני סוגי חיידקים עיקריים: Staphylococcus aureus ו-Streptococcus pyogenes. הזיהום מתפשט בקלות, במיוחד בסביבות צפופות כמו גני ילדים וכיתות.

מאפייני האמפטיגו: כיצד מזהים?

קיימים שני סוגים עיקריים:

אמפטיגו ללא שלפוחיות (הסוג הנפוץ)

פצעים אדומים ומגרדים שמתפוצצים ומתכסים בגלדים בצבע דבש אופייני. הם מופיעים בעיקר סביב האף, הפה, הידיים, הרגלים ואזורי קפלי הצוואר, ומתפרצים במהירות. הרבה פעמים יראו בהתחלה כמו עקיצה. 

אימפטיגו עם שלפוחיות

שכיח בעיקר בילדים עד גיל שנתיים. מתאפיין בשלפוחיות מלאות נוזל על פני העור, בעיקר באזור החזה והבטן.

הכרת הסימפטומים בשלב מוקדם חיונית, הן לטיפול אפקטיבי והן למניעת התפשטות הנגעים לאנשים נוספים.

דרכי מניעה והתפשטות

אמפטיגו היא מחלה מדבקת מאוד. החיידקים יכולים לשרוד על פני שטח למשך זמן רב ולעבור גם דרך חפצים משותפים. כמה צעדים פשוטים שעוזרים:

• הקפדה על היגיינת ידיים קפדנית, במיוחד בקרב ילדים

• שמירה על ציפורניים קצרות ונקיות

• הימנעות מגירוד הנגעים

• טיפול מיידי בנגעים פתוחים כדי למנוע התפשטות

רחיצת ידיים קפדנית, שמירה על ציפורניים קצרות ונקיות, הימנעות מגירוד הנגעים וטיפול מיידי בכל פצע פתוח, כל אלה מפחיתים משמעותית את הסיכוי להתפשטות בתוך המשפחה או הכיתה.

מה יכול לעזור?

שמן האזוב המצוי (Origanum Syriacum) מוכר מזה דורות כצמח בעל תכונות אנטי-חיידקיות חזקות, וכיום המדע מאשר את מה שהטבע כבר ידע. שני המרכיבים הפנוליים העיקריים בשמן, קרבקרול (Carvacrol) ותימול (Thymol), הפועלים באופן סינרגטי נגד Staphylococcus aureus, החיידק האחראי על רוב מקרי האמפטיגו. מחקר שפורסם ב- PMC Med מצא כי חומרים אלו משבשים את ייצור הרעלנים ומפרקים את מעטפת החיידק גם בריכוזים נמוכים, ובכך עוצרים את הזיהום מבלי להרוג את החיידק ישירות.

מחקר משמעותי נוסף שתומך בשימוש בשמן לבנדר לריפוי פצעים והפחתת דלקת פורסם בכתב העת BMC Complementary Medicine and Therapies, מצא כי השמן מאיץ את יצירת רקמת הגרנולציה (רקמה צעירה ועשירה בכלי דם) ואת ייצור הקולגן, מה שחיוני לתיקון נזקי עור שנגרמו מזיהומים כמו אימפטיגו.

פרוטוקול הטיפול הטבעי של נוביקס לאמפטיגו

מוצרי נוביקס מיוצרים במושב שעל שברמת הגולן, מצמחי אזוב ולבנדר שגדלו בפיקוח מלא, ללא ריסוסים. המוצרים עומדים בתקן GMP ומאושרים על ידי משרד הבריאות. נוביקס מחויבת לאיכות מהשדה ועד הבקבוקון.

קרם האזוב של נוביקס מיוצר מצמחי אזוב שגדלו וזוקקו בפיקוח מלא, והוא יכול להועיל מאוד בטיפול באמפטיגו.

פרוטוקול הטיפול המומלץ

שלב הטיפול הפעיל - מורחים את הקרם אזוב של נוביקס ישירות על הנגע 3–4 פעמים ביום. מומלץ להתחיל עם כמות קטנה לבדיקת תגובת העור וכדי לוודא שאין תחושת צריבה חזקה.

אם מרגישים צריבה - מורחים  קרם לבנדר של נוביקס להרגעת העור וסגירתו, ולאחר מכן חוזרים בהדרגה לקרם האזוב.

שלב ההחלמה - כאשר הנגע כבר לא פעיל, עוברים לקרם לבנדר קלנדולה פעמיים ביום, להחלמת העור, חיזוק ומניעת היווצרות צלקות.

חשוב לדעת: קרם האזוב מתאים מגיל חצי שנה, קרם לבנדר קלנדולה מתאים מגיל לידה, ויש לבצע בדיקת רגישות על העור הפנימי של כף היד לפני השימוש הראשון בכל מוצר. הקרמים יכולים לשמש תמיכה לטיפול קונבנציונלי, גם לצד משחה אנטיביוטית שרשם הרופא. במקרים של התפשטות הנגעים, חום או הרעה בתמונה הכללית, יש לפנות לרופא.

שאלות ותשובות על אמפטיגו וטיפול טבעי

האם קרם אזוב בטוח לתינוקות?

כן. קרם האזוב של נוביקס מתאים לשימוש מגיל חצי שנה. מומלץ לבצע בדיקת רגישות על העור הפנימי של כף היד לפני השימוש הראשון.

כמה זמן עד שרואים שיפור? 

רוב המשתמשים מדווחים על שיפור ניכר תוך 3-5 ימי טיפול עקבי. חשוב להמשיך את הטיפול גם לאחר שהנגעים נסגרים כדי למנוע הישנות.

אפשר להשתמש בקרמים לצד אנטיביוטיקה שרשם הרופא? 

בהחלט. קרמי נוביקס תומכים בטיפול הקונבנציונלי ויכולים להאיץ את ההחלמה גם במקביל לאנטיביוטיקה מקומית או פומית.

האם אמפטיגו חוזרת שוב? 

ייתכן, במיוחד אם לא ממשיכים את הטיפול עד לריפוי מלא או אם לא מקפידים על היגיינה. טיפול עקבי ושימוש בקרם לבנדר קלנדולה לאחר החלמת הנגע מסייעים למנוע הישנות.

מאיזה גיל מותר לשים קרם לבנדר קלנדולה? 

קרם לבנדר קלנדולה של נוביקס מתאים לשימוש מגיל לידה ומתאים במיוחד לעור עדין של תינוקות ופעוטות.

האם אמפטיגו מדבקת דרך המגע? 

כן, מאוד. חיידקים עוברים במגע ישיר עם הנגע ודרך חפצים משותפים כמו מגבות וצעצועים. מומלץ להרחיק את הילד מהסביבה הצפופה עד לשיפור ולהקפיד על רחיצת ידיים תכופה.